image

גודל מעלת ויקרת פרק שירה הלכותיה והליכותיה
מתוך "שירת שלמה" לרב שלמה פרנקל

מהותו

פרק שירה, דוד המלך ע"ה חיברו, ברוח הקודש שנתווסף בו אחר שסיים ספר תהלים. (בית אלהים, בסופו פירוש על פרק שירה, לרבי משה ב"ר יוסף מטראני - המבי"ט, שנת של"ו)

* *
גודל מעלת פרקי שירה האלו, ידוע ומפרוסם באומה זה שנות אלפים. (נחלת ברוך על פרק שירה, לרבי ברוך בענדיט זצ"ל גליקסמאן, שנת תרס"ב)

* *
גדול כחו של פרק שירה, כי הוא שיר נאה, שיר מעולה, שיר מקולס, שיר עתיק, שיר שכולל את כל השירים מכל ברואי מעלה ומטה. (מהר"ם חאגיז, בהסכמתו לספר פי אליהו על פרק שירה, שנת תצ"ה)

מעלתו

אמירת פרק שירה, יש בו יתר שאת ומעלה מספר תהלים. כל מזמור יש בו סגולה להנצל מרעה או להביא טובה פרטית, ופרק שירה הוא מיוחד ומסוגל לדברים כוללים כל מיני הצלה. (בית אלהים למבי"ט)

* *
אדם שהוא בעל נפש ומזכה הרבים, יש לו לומר את פרק שירה בכוונה רצויה, בשביל לתקן את אשר פגמו האנשים בבריאה. ומביא טובה לעולם, ויזכה ליטול חלקו וחלק חבירו בגן עדן. (מספרים תהלות ה' על פרק שירה, לרבי חנניה ממונציליסי זצ"ל, תלמיד הרמ"ע מפאנו זצ"ל, שנת תכ"א)

* *

אמירתו

כבר מקדמת דנא היו רבים אומרים פרק שירה בכל יום, ובפרט אותם המיוחדים יראי שמים ויחידי סגולה. (מספרים תהלות ה')

* *
איתא בכתבי האריז"ל, צריך אדם לומר פרק שירה בכל יום. (לקוטי תורה פרשת ואתחנן)

* *
מצוה על כל ירא שמים לאומרו מידי יום ביומו. (פי אליהו על פרק שירה, לרבי אליהו דייץ זצ"ל, שנת תצ"ה)

* *
כמה וכמה גדולים חקרי לב הקדמונים, מזהירין מאוד לומר פרק שירה בכל יום. (לקוטי אמרים על פרק שירה, לרבי אברהם ב"ר יהודה לייב זצ"ל מבראד, שנת תקס"ב)

* *
רבנו החתם סופר נהג לאומרו בכל יום. (מנהגי החתם סופר - תומר דבורה או' ז)

* *
'חברת פרק שירה' כבר היה לעולמים, והגה"ק רבי ישמעאל הכהן זצוק"ל מעיד בספרו, שהיו הנכבדים בעירו אומרים בצוותא פרק שירה מדי יום ביומו, במתון ובכוונת הלב. (שפת אמת לרבי ישמעאל הכהן זצ"ל (בעמח"ס שו"ת זרע אמת) דרוש ק ודרוש קא, שנת תק"ס)

* *
להבין אמירתו

אינו דומה מי ששונה פרק שירה מאה פעמים בלא נעימה קריאה פשוטה, למי ששונה אותו אחת שהיא שתים עם פירושיו. (רבי שאול מררי זצ"ל, מתוך הסכמתו לספר שיח יצחק על פרק שירה, שנת תכ"ד)

* *
זה שאמר כל מי שעוסק בפרק שירה זה זוכה ללמוד, רצה לומר מי שעוסק בפרק שירה זה דהיינו שיגמור בפרק שירה ששקל וטרי בשמעתא של פרק שירה, עד שיבין גוף הטעם דפרק שירה מה שאומרים, ויעמוד על בוריו על יסודו, שיבין שטעמו וכו'. (שער שמעון על פרק שירה, לרבי שמעון ב"ר מאיר זצ"ל, שנת תכ"ד)

* *
כל העוסק בפרק שירה, אין הכוונה על ההגיה והצפצוף בפה, אלא על מחשבת הלב, ויתבונן כי מכל אחד מן הנבראים לעין, יש ליקח ראיה על איזה טובה ומוסר השכל, או דברי חכמה ובינה. (שפתי רננות על פרק שירה, לרבי גמליאל ב"ר חנניה ממונציליסי זצ"ל תלמיד הרמ"ע מפאנו זצ"ל, שנת תכ"א)

* *
פרק שירה יש לאומרה בכוונה, ויתבונן וילמוד מהם מדות ודעות. ואם יבין מכל אחד ואחד מטבעו המיוחד לו , אזי יזכה לטובה גדולה לעולם הבא. (צלצל כנפים על פרק שירה, לרבי יצחק יהודה ב"ר משה הירשזאהן זצ"ל, שנת תר"ס)

* *
כל העוסק בפרק שירה, לא די באמירתו לחוד, אלא יש לעסוק בו בעיון, להבין כל שירה ושירה מה כוונתה. (לקוטי אמרים)

* *
כתב בספר חסידים (סימן רסא), אהוב את המצוה הדומה למת מצוה שאין לה עוסקין, כמו שמצינו בגמרא ובמדרשים שאמרה מסכת מועד קטן רבונו של עולם למה אין עוסקין בי כמו בשאר מסכת. כך בוודאי פרק שירה זו צווח ככרוכיא דרשוני וחיו, כי אין דורש ומבקש לה לידע פירושה בכוונת בעלי השירים אשר יוצאים בשיר שלהם. (לקוטי אמרים)

* *
סגולתו

כל הוסק בפרק שירה , הרי הוא מזומן לעולם הבא בלא דין ובלא יסורין, בלא דין ויסורים של חיבוט הקבר, ובלא דין ויסורים של גיהנם. (שער שמעון)

* *
העוסק בפרק שירה, כל שוד ושבר יורחק מעל גבולו. (זמרת הארץ והשמים על פרק שירה, לרבי מרדכי אליעזר ב"ר דוד וועבר זצ"ל שנת תרמ"ח)

* *
אשה המקשה לילד, יאמרו האיש והאשה את פרק שירה, ויועיל בע"ה שתלד בנקל. כמו כן יקבלו על עצמם לומר פרק שירה אחר שהלידה תעבור בשלום, והוא הודאה ושיר ושבח לבורא עולם. ('הכל יודוך' פ"א סעי' יב, להגר"מ גרוס שליט"א, שנת תשס"א)

* *
העוסק בפרק שירה, לא ירגיש כאב ודוחק הפרנסה. (כנף רננים על פרק שירה, לרבי חנוך זונדל ב"ר ישעיה זצ"ל, שנת תר"ב)

* *
אם יפגע האדם בחיות רעות, או כיוצא מהבריות המזיקות, יהפוך לבו לשמים ויתפלל אל ה' בכל כחו, שלמען רחמיו יצילהו מן המזיקין ההם שלא יוכלו אליו. ואחר כך יאמר שירת אותו המין בכוונה רצויה, וינצל בע"ה. והיינו דאמרינן בריש פרקין שכל העוסק בפרק שירה זה ניצול מפגע רע. ואין הרצון בזה מפגע אחד בלבד, אלא ניצול מכל הפגעים רעים שבעולם. (מספרים תהלות ה')

* *
כשמזדמן לפניו אחד מן הנבראים, טוב אף נעים לומר את שירת אותו המין שנזדמן לפניו, וכגון, אם ראה את השמים, יאמר את שירת השמים. ואם נזדמן לפניו זבוב, יאמר את שירת הזבוב, וכן הלאה. ועל ידי זה יזכה ויזמין לו הקב"ה וכו' את פרנסתו בנקיות. (מספרים תהלות ה')

* *
צדיקים גמורים גם כן טוב שישוררו הפרק שירה בכוונה רצויה, כשרואים ואפילו חושבים לאחד מהנבראים. (מספרים תהלות ה')

* *
המקובל רבי חנניה ממונציליסי זצוק"ל, תלמידו של הרמ"ע מפאנו זצוק"ל, כותב: מעשה אירע לי, פעם אחת הייתי רוכב על סוס, ופגעו בי צמד פרדים, וכמעט הייתי בכל רע, לולי ה' שהיה לי והצילני, השבח וההודאה לשמו יתברך אשר אליו השלכתי יהבי. וכה עשיתי, עמדתי על עמדי ואפנה פנים אל כל הפרדים כולם, ואביטה בהם, ואמרתי את שירת הפרד "יודוך ה' כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך" וכו', אחר כך הלכתי לדרכי לשלום, והפרדים שקטו והלכו להם לדרכם. ומכאן למדתי מהו זה שאמרו וניצול מפגע רע. (מספרים תהלות ה')

* *
תועלתו

תועלתו גדולה הוא לאנשים, אשר לא מצאה ידם לעסוק בתורה, פרק שירה זה יהיה להם לעינים, לבל ישט לבבם מאחרי ה' אף רגע, ולא יתורו אחרי לבם ועיניהם הזונים, כי הבחינה בברואים ישימו מתג ורסן להעצים העינים מראות ברע. וגם כשהולך לעסקיו, ובהליכתו יהרהר על עסקיו וכדומה, ולא יחשוב ה', אי אפשר שלא יזדמן לנגד עיניו בדרכו איזה נמצא מהנמצאים המוזכרים פה, ויזכיר לו מה שראה על זה, ועל ידי זה יתעורר ויבחין על ענין המדה ההיא, ויתבונן נפלאות הבורא וחכמתו הנכרת בנמצא ההוא. (כנף רננים)

* *
פרק שירה זה הוא תיקון מעליא לשבים, בהתעסקם בו כל אחד כפי ערכו. ואחר שישוב אל ה' בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאודו, יאמר את פרק שירה, ועל ידי זה יגיע אל תיקונו הצריך לו, ויבטל את הגזירה שנגזר עליו מלמעלה. ומכאן ואילך זוכה ללמוד ותלמודו מתקיים בידו. (מספרים תהלות ה')

* *
מחמת החטא משתנית צורתו הרוחנית של האדם, אמנם על ידי זה שישורר את השירה לאחר התשובה, תחזור צורתו הרוחנית לתקן עם הצורה הגשמית. (מספרים תהלות ה')

* *
כל אחד יכתוב עלי גליון מה שהעלה במצודת שכלו הטוב מפרק שירה, ואשר חקר בהם ומצא כדי מדתו, ואשר יהיו למודים טובים ומועילים להנפש, ואז יזכה לטובה גדולה לעולם הבא. (צלצל כנפים)

* *
הלכותיו

יש לאדם לומר את השירה בשמחה, כדאיתא ( ערכין דף יא ע"ב) איזו היא עבודה שבשמחה ובטוב לבב, הוי אומר זו שירה, וכתב רש"י, אין אדם שר אלא מתוך שמחה וטוב לבב

* *
מעלת אמירת השירה הוא בכל יום, והמכוון הוא לומר את כל השירה, כי כולו הוא פרק אחד. אם אין באפשרותו לאומרו כולו, על כל פנים יאמר כפי שחילקוהו כל יום חלק אחד.

* *
אם כוונתו באמירתו בדרך תחינה ותפילה, לא חשיבא כלל לביטול תורה, וגדולי עולם מדור דור נהגו באמירת תהלים בכל יום. ובפרט פרק שירה שמועיל לעליית האדם ביראת שמים ובדבקותו יתברך, דאין בזה משום ביטול תורה באמירה בכל יום.

* *
זמן אמירתו, הוא בכל עת ושעה. מעלה יתירה יש לאומרו בעלות השחר, דמבואר (זו"ח בראשית יח ע"א) דיש חובה על ישראל בעלות השחר לקום ולהתגבר בשירות ותשבחות לפני הקב"ה, משום דבשלוש משמרות מלאכים אומרים שירה בלילה, וכת שלישית מסיימת בעלות השחר, ויש להמשיך אחריהם.

* *
יש שכתבו לאומרו קודם תפלת שחרית, דמבואר (זוה"ק ח"א דף קעא ע"ב) ומאן דידע לשבחא ליה לקב"ה כדקא יאות, קב"ה קביל צלותיה ושזיב ליה. הרי דקבלת התפלות תלוי באמירת שבח להקב"ה.

* *
אין לאומרו קודם ברכות התורה, משום דהוא כלימוד ברייתא.

* *
ראוי לאומרו בזמנים המשתייכים לאומרי השירה, כגון לומר את שירת האילנות בזמן ברכת האילנות, ובט"ו בשבט. אחר קידוש לבנה, לומר את שירת הלבנה. אחר ברכת החמה, לומר את שירת החמה. בזמן תפלת הגשם, לומר את שירת הגשם. בזמן תפלת הטל, לומר את שירת הטל. בזמן עצירת גשמים ח"ו, לומר את שירת הגשמים. כשמברכים את ברכת משנה הבריות על ראיית פיל, יאמר את השירה שלו.

* *
מעלתו רבה לאומרו בציבור קודם התפלה או לאחריה.

* *
אמרו חז"ל (מדרש שוח"ט א) אמר ר' ירמיה בר שלום בשם ר' יוחנן, מאי דכתיב (תהלים סא ה) "אגורה באהלך עולמים" וכו', אלא כך אמר, יהיו מזכירין אותי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, וכאילו חי וקיים אני בשני עולמים. הכא נמי על ידי אמירת פרק השירה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות.

* *
מעלתו הגדלה של פרק שירה, הוא גם לנשים, כיון שהוא דרך שבח ותפלה להקב"ה.

* *
מותר לאומרו גם בלילה, דהוי כלימוד ברייתא.

* *
בשבת קודש, יש מעלה יתירה לאומרו.

* *
ראש השנה, כיון שהוא יום דין, הוי הזמן לומר שירה על הבריאה, ומצלת להפוך מדין לרחמים.

* *
ימי השובבי"ם, מסוגלים לאמירת פרק שירה.

* *
בתשעה באב אין לאומרו, משום שהוא נחשב ללימוד.

* *
אמירתו בימי בריאת העולם מיום כ"ה אלול עד אחר ראש השנה, מעלתו ותועלתו מרובה. ('בראשית ברא' ס"ו, להגר"מ גרוס שליט"א, שנת תשס"א)

* *
יאמר את השירה ביראה, דמבואר (זוה"ק ח"ב דף רב ע"ב) בעי בר נש לשואה רעותיה באינון שירין וביראה..

* *
בזמן אמירתו, אין לעסוק בשום ענין אחר, וכן אין לאומרו בזמן נהיגה.

* *
אין לאומרו בעל פה, אלא רק מתוך הכתב.

* *
מדין הקריאה של פרק שירה, נצרכים גן כן להבין את מה שאומרים.

* *
תועלתו מרובה ביותר כשאומרו ללא הפסק, בניגון ובקול רם. ומהראוי לעמוד בזמן אמירתו, אם על ידי כך יכוון יותר באמירתו.

* *
כשיש נוסחאות שונות בשירת הבריאה, עדיף שקודם אמירת הפסוק שבנוסח השני, לומר שוב את הבריאה שאומרת, בכדי שישתייך לשירתו.

* *
עכו"ם יכול לאומרו, אבל אין למכור לו, מכיון שלא ישמרנו בדרך כבוד.

אנשים מספרים

א.ק. רווקה בת 36 כותבת לנו, כי עמדה בפני עיקול משכורתה עקב חובותיה לבנק בסך 83000 ₪. לשם פריסת החוב היה עליה להביא ערב עד גיל 55 עם משכורת מינימום של 5000 ₪ .ערב כזה היה רחוק מהשגתה. בינתיים התוודעה לראשונה לכוחה העצום של "שירת הבריאה" והחלה לקרוא ולהתפלל שתצא מהתסבוכת.

ביום השלישי פגשה במכר, שהבחין במצב רוחה הירוד, וכשהסבירה לו את בעיתה הכספית, התנדב לחתום לה ערבות על החוב הכבד. זהו נס ממש כי היום אף אחד אינו מוכן להיות ערב.

י.ב. רווקה בתחילת שנות הארבעים ספרה לנו כי היא מעוניינת לקנות את פרק השירה ולהפיצו ביום חופתה ,וזאת לאחר שקראה" פרק שירה" וה' הטוב שמע תפילתה ומצאה זווג הגון למרות גילה המתקדם.

א.א. מספרת לנו שהייתה כמעט על סף עוורון והיו לה חששות כבדים מתוצאות הניתוח. היא קראה פרק שירה ואכן הניתוח הוכתר בהצלחה רבה וב"ה ראייתה שבה לתקנה.